מקור ישעיהו י״ד:ל״א
1 הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֙עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיו׃
פירוש שד"ל על ישעיהו י״ד:ל״א
1 הילילי שער, בשער העיר, וכן זעקי עיר, בעיר. אנשי העיר היושבים בשער רואים האויבים באים ממרחק, ואז מתחילים להיליל, ומיד נכנסים לעיר וזועקים שם. וגיז' ואחרים פירשו שער ועיר דרך קריאה, וזה רחוק, כי שער לשון זכר.
2 נמוג, מקור מבנין נפעל, והוראתו לצווי, ורוז' וגיז' פירשו לשון עבר ועשוהו חוזר לְכֻלֵךְ, והוא רחוק.
3 נמוג, הכוונה מתמוגג ונמס בבכיה, כמו למטה ט"ו ג' אחר שאמר ייליל אמר ירד בבכי.
4 כי מצפון, מא"י רש"י רד"ק ודון יצחק, ואע"פי שא"י למזרח פלשתים, הנה ירושלם לצפון עזה וגבוליה אשר הכה חזקיהו.
5 עשן, קבוץ חיילות המכסה את עין הארץ כעשן וכענן, כמו ועלית כשואה תבא כענן לכסות הארץ תהיה יחזקאל ל"ח ט'.
6 ואין בודד, אין אחד שיחלש בהליכתו וישאר בודד.
7 במועדיו, באנשים הנועדים והנקהלים באותו עשן.
8 מועדיו, בינוני מבנין הָפְעַל, היחיד ממנו מוֹעָד, בחולם במקום שורק, על דרך או הוֹדַע אליו ויקרא ד' כ"ג וכ"ח.
9 ואין בודד, איננו כמו העשן שמתפזר לכאן ולכאן תלמידי מוה"רר אברהם חי ריגיו.